סיפורי סבא

The Hebrew text is followed by a video narration in English, enjoy! הייתי בן 17 כאשר העצרת של האו"ם הצביעה בעד תכנית החלוקה (כ"ט בנובמבר). זאת הייתה ההחלטה שמכוחה הוקמה מדינת ישראל, וכבר אז היה ברור שתהיה מלחמה. בתנועה הציונית יצאו אז עם תכנית Land and Labor ("אדמה ועבודה"). זה לא נאמר במפורש, אבל הרעיון היה שצעירים יבואו לעבוד ולהילחם.  אמרתי לאבא שלי שאני רוצה להצטרף לתכנית הזאת מיד כשאני מסיים את הלימודים בתיכון. חשבתי לדלג על ההכשרה ועל הקולג', ולהגיע ישר למלחמה. זה נחשב אז לדבר הנכון. אבא אמר לי: "תיסע או לא תיסע – לצבא אתה לא הולך". כששאלתי למה, הוא אמר: "סבא רבא שלך חתך לעצמו את אצבע ההדק ביד ימין כדי שלא יגייסו אותו. סבא שלך ברח ליערות והסתתר שם במשך כמה ימים, עד שהמגייסים הסתלקו, ואותי המשפחה שלחה לאנייה ולארצות הברית כשקיבלתי צו גיוס לצבא הצאר. זאת מסורת משפחתית – אנחנו לא הולכים לצבא". נו, מה יכולתי לעשות? נשארתי והלכתי ללמוד בקולג', דבר שלא הצטערתי עליו (וכבר סיפרתי על כך בפרק אחר). כשהגעתי ארצה ב-1950 זה כבר היה אחרי המלחמה ו