סיפורי סבא

יום אחד הלכתי לפגוש את איסמעיל במלון ניו ראגדאן. הוא ישב שם בחברת אדם גדול שהיה משהו לא נעים במראה שלו, מטיל אימה אפילו. הוא הציג את האיש ואמר, זה איש השב"כ שלכם (אז עוד קראו לזה שי"ן בי"ת), נעים מאוד. אני התיישבתי ולא ידעתי מה לעשות. אחרי שתיקה קצרה אך מעיקה איסמעיל קם ואמר, אני אשאיר אתכם לדבר לבד, ויצא. כנראה שמסרו לאותו איש שי"ן בי"ת את השם שלי אחרי העוצר ומפקד התושבים. הוא התחיל לשאול מי אני, מה אני ומה אני עושה בעיר העתיקה. אמרתי את האמת: אני קיבוצניק שלומד באוניברסיטה וגר בשכירות בבית של איסמעיל. בסוף השנה אני אחזור לקיבוץ. הוא אמר, למה שלא תעזור לנו? זה יכול להשתלם לך. אמרתי לו שאני קיבוצניק, אני לא צריך כסף. יש לי משפחה אני לא מעוניין, אמרתי והוצאתי את הארנק שלי והראיתי לו תמונות של הילדים. בינתיים איסמעיל חזר והאיש הלך. חשבתי שבזה זה נגמר, אבל טעיתי. אחרי שבועיים בערך הופיע אצלי בדירה בעיר העתיקה בחור בריטי, טוני היה שמו, וביקש לשכור חדר. בקיבוץ לחצו שאני אקח עוד מישהו שיגור אתי, מטעמי ביטחון או משהו כזה, והייתה קומה שלמה למעלה, אז הסכמתי. הסידו